הנחיות הפ״י לשימוש ב-AI בעבודת הפסיכולוג — מה כל מטפל צריך לדעת

הרקע: למה הפ״י פרסמה את ההנחיות עכשיו?

השימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודה הקלינית התרחב במהירות בשנים האחרונות. פסיכולוגים בישראל החלו להשתמש ב-ChatGPT, Claude וכלים דומים כדי לסכם פגישות, לעבד תכנים טיפוליים, ולחשוב על מקרים מורכבים. במקביל, ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל החלה לקבל פניות רבות ממטפלים שמבקשים הנחיה: איך עושים את זה נכון מקצועית-אתית?

התשובה הגיעה במרץ 2026 — מסמך בן שישה עמודים בכותרת "עקרונות וכללי אתיקה לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג". תת-ועדה בראשות גב' יונת בורנשטיין, יחד עם ד״ר קרני גיגי, יובל הבר, ד״ר מיכה וייס, ולימור מאירוביץ׳, ניסחה תשעה תחומי הקפדה. המטרה המוצהרת היא לא לאסור על השימוש, אלא לעודד אותו — באופן אחראי ומקצועי.

"המטרה אינה לשלול או להקשות על השימוש בכלים אלה אלא להיפך — לאפשר ולעודד את השימוש בהם באופן אחראי ומושכל." — מתוך מסמך הפ״י, מרץ 2026.

הקו המרכזי: לא כל כלי AI שווה לאחר

המסמך מבחין בין שלוש דרגות סיכון:

• סיכון נמוך — שימוש שלא כולל מידע על מטופל ספציפי: למידה, סקירת ספרות, סיכום מאמרים, סימולציות הכשרה.
• סיכון בינוני — שימוש בהקשר ללקוח ספציפי: סיכום פגישות, כתיבת דוחות, עיבוד תכנים, גזירת אבחנות.
• סיכון גבוה — שימוש בכלי ה-AI בתוך ההתערבות הפסיכולוגית עצמה, בתוך ובין הפגישות.

הסיכון מצריך הבחנה מקצועית בין כלי לכלי. וכאן מגיעה הקביעה החשובה ביותר במסמך:

כלי AI מסחריים — אסורים למידע על מטופלים

סעיף ג׳ של המסמך הוא הסעיף שיתפוס את תשומת ליבכם. הוא אומר במפורש:

"שימוש בכלי בינה מלאכותית מסחריים הפתוחים לציבור הרחב (כגון ChatGPT, Claude, Gemini ודומיהם) אינו מבטיח שמירה על סודיות מקצועית… פסיכולוגים אינם רשאים להזין למערכות אלו מידע הנוגע למטופלים — לרבות פרטים מזהים ישירים, וכן מידע קליני, תיאורי מקרה או כל מידע אחר אשר עשוי, במישרין או בעקיפין, לאפשר את זיהוי המטופל, גם לא בשינוי פרטים מזהים." — סעיף ג, הפ״י

שימו לב לדקויות: הפ״י אוסרת אפילו על העלאה של תיאורי מקרה בשינוי פרטים מזהים. הסיבה? כלי AI מסוגלים להצליב מידע עם נתונים נוספים שנאספו ולחשוף את זהות המטופל — לעיתים גם בלי שהפסיכולוג והמטופל יודעים. השימוש בכלי AI ציבוריים מותר רק ללמידה והתפתחות מקצועית של הפסיכולוג, ולהתייעצויות כלליות שאינן כוללות מידע על לקוח ספציפי.

מה כן מותר? "מערכות AI ייעודיות המאובטחות לעבודה טיפולית"

זו הקטגוריה שהמסמך מגדיר. במילים אחרות: כלי AI שנבנו מהיסוד לעבודה קלינית, עם:

• סודיות והגנת פרטיות מלאה — הצפנה ברמה שמתאימה לתיק רפואי.
• עמידה בחוק הגנת הפרטיות הישראלי — תיקון 13 (אוגוסט 2025) והכללים לניהול רשומות.
• חוזה DPA (Data Processing Agreement) — הסכם עיבוד מידע חתום עם הפסיכולוג.
• שקיפות — מידע פומבי על אופן הפעולה, אבטחת המידע, ומדיניות הפרטיות.
• המידע לא מאמן מודלים — לא של ספק ה-AI ולא של אף אחד אחר.

חובת הבירור והבדיקה לגבי האבטחה — מוטלת על הפסיכולוג. כמו בכל כלי מקצועי שבו הוא עושה שימוש.

תשעת תחומי ההקפדה

המסמך מפרט תשעה תחומי הקפדה אתיים-מקצועיים. הנה תקציר של כל אחד:

1. אחריות מקצועית. ה-AI הוא תמיד כלי בידי הפסיכולוג, לא התערבות פסיכולוגית בפני עצמה. האחריות הסופית — תמיד של המטפל.
2. מקצועיות. רכישת ידע בסיסי על אופן פעולת הכלי, ערנות להזיות והטיות תרבותיות, תיעוד שיקול הדעת.
3. סודיות מקצועית. (פירטנו לעיל.) הקו האדום של כל המסמך.
4. הסכמה מדעת. יידוע מראש של הלקוח, הסבר על אופן השימוש, המגבלות והסיכונים, וקבלת הסכמה בכתב.
5. ערנות לשימוש המטופל ב-AI. שימוש המטופל בצ׳אטבוטים טיפוליים, אפליקציות מצב רוח וכלי אבחון עצמי — נושא ראוי לשיח טיפולי.
6. הרשומה הפסיכולוגית. תיעוד השימוש ב-AI ברשומת הלקוח, בין אם בתוך או בין הפגישות.
7. מחקר ופרסום מדעי. שקיפות מתודולוגית מלאה, בקרה ביקורתית על תוצרי הכלים.
8. פסיכולוגיה משפטית. הקפדה יתרה על בקרה ושקיפות בחוות דעת לבית המשפט.
9. פיתוח כלי AI. פסיכולוגים שמפתחים כלי AI נושאים באחריות לאיכות, לבטיחות, לפרטיות, ולמטרה המקצועית של הכלי.

איך זה משפיע על העבודה היומיומית?

בפועל, ההנחיות פירושן שלמטפלים בישראל יש שלוש אפשרויות לעבוד עם AI על מידע של מטופלים:

1. לא לעבוד עם AI על מידע של מטופלים בכלל. אפשרי, אבל מוותר על יתרונות משמעותיים.
2. לעבוד עם כלי AI מסחריים (ChatGPT, Claude…) — אסור לפי הפ״י כשמדובר במידע על מטופלים.
3. לעבוד עם מערכת AI ייעודית ומאובטחת שנבנתה לעבודה טיפולית — זה הקטגוריה המותרת היחידה.

חשוב להדגיש

המסמך מסיים בנימה זהירה וחשובה:

"השימוש בכלי הב״מ לא יפגע בקשר האנושי של הפסיכולוג עם הלקוח, לא יגרום לריחוק רגשי ובוודאי לא יגרום להחלפת הקשר האנושי בקשר טכנולוגי בלבד." — סיכום מסמך הפ״י.

הוועדה מעודדת הטמעה של כלי AI — אבל לא במחיר הקשר הטיפולי, ולא במחיר טובת הלקוח. במקרה של ניגוד בין כללי השימוש שכתב יצרן הכלי לבין כללי האתיקה המקצועית וטובת הלקוח — כללי האתיקה המקצועית גוברים. תמיד.

קישור למסמך המלא

המסמך פורסם על ידי ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. שישה עמודים. מומלץ לכל מטפל שמשתמש או שוקל להשתמש בכלי AI:

המסמך המלא של הפ״י